אחד האמצעים העשויים לפוגג את הרגשת אי הנוחות שלנו מכך שאיננו מעודכנים במה שקורה סביבנו עד כדי חרדה לפעמים, כתוצאה מכך שמחוסר ידע איננו מתמצאים במה שסובב אותנו – הוא אמצעי התקשורת על סוגיהם השונים. הזמינות המיידית שלהם המלווה אותנו עשרים וארבע שעות ביממה מאפשרת לכל אחד מאיתנו להיעזר בהם לצורך התעדכנות, הפגת חרדות, ותחושה שאנו מחוברים לעולם.
"פרצה מלחמה, וכוחותינו הודפים את האויב", שמענו ברדיו את ההודעה שאמורה היתה לפוגג את אי הווודאות והבהלה שהיו מנת חלקנו בשנת שבעים ושלוש, בפרוץ מלחמת יום הכיפורים. ההודעה חזרה על עצמה בכמה מהדורות חדשות במשך מספר ימים שלאחר אותו יום גורלי ומטרתה היתה להרגיע את הישוב בעורף שחווה עוצמות לא קטנות של מתח לנוכח המצב המסוכן. במבט לאחור, כולנו יודעים היום שאמינותה של הודעה זו בימיה הראשונים של אותה מלחמה היתה מוטלת בספק, אם לנקוט בלשון המעטה. רובנו גם ידענו מהו המצב האמיתי לאחר שמבול הפצועים שהגיע מהחזית שיתף באופן בלתי אמצעי במה שקרה בשטח. יחד עם זאת, כולנו קיבלנו את הדיווח בהבנה. קל היה לנו להבין את המטרה של שיבוש המידע ויצירת אחדות ושותפות גורל חיובית מעל לכל הפלגים בעם היושב בארץ ובזה הנמצא מחוצה לה; קבלנו בהבנה את צורך השעה בנתינת כח, אופטימיות וחיוביות. גם לא היו דיווחים שונים באמצעי תקשורת אחרים כמו עיתונים או טלוויזיה שסתרו מפורשות את הידיעה הזאת.
מאז ועד היום חלפו כמעט חמישים שנים. אמינות המידע המשודר באמצעי התקשורת נכון להיום בשנת אלפיים עשרים ואחת אינו בשיאו כפי שניתן להבין מהידיעות הסותרות למשל על מקדם התפשטות מגפת הקורונה, על יעילות ובטיחות החיסונים שכנגדה, על סדרי ההתגוננות בחברה הכללית מפני הנגיף ועוד ועוד. אלא שבניגוד לאז, היום זה מרגיש לנו שהסיבה למידע נובע ממניעים אחרים לגמרי מאלו שהיו אז. נראה שהעומדים מאחורי כל ידיעה בתקשורת מעוניינים להשליט את דעתם על כלל הציבור. על אחדות, ערבות הדדית ושותפות גורל מעל ומעבר לכל הדעות השונות לצורך התגוננות יעילה בפני נגיף הקורונה, בכלל אין מה לדבר. התקשורת מציגה את כל המשתתפים כולם, בין אלה שרואים בוירוס מגפה לבין אלה שלא, בין המצדדים בחיסון לבין המתנגדים לו, העיקר לתת במה לכוחות היוצרים התנגשות וחוסר הסכמה תמידי. מה שבולט בכל המצב שכולנו מונעים בקיצוניות מהאגו האישי הדוחף אותנו לפעולה ולא רואה במהלכיו את טובת הכלל, אלא את מילוי צרכיו שלו. התקשורת למעשה בבועה ואין למידע המועבר בה איזשהו קשר אובייקטיבי בהכרח למציאות. בניגוד לזמנים עברו בה היא השתמשה בכוחה למטרות של איחוד, כיום היא משתמש בכוחה למטרות של כסף כח ושליטה ואינה שמה לנגד עיניה כמטרה את טובת הציבור כמו לדוגמא באתר קבלה לעם
