פיסה של אלוהים

קראתי פעם סיפור כשהייתי קטנה על ילדה שבתוך ליבה היה אור. הלב שלה היה מלא קסם וכל פלאי העולם התחבאו בתוכו. אני זוכרת שקראתי את הסיפור ורעדתי כולי כי הרגשתי שבלב שלי גם יש משהו. משהו שרוצה יופי וטוהר והוא כואב כל כך כמו פרח לב הזהב. ממש כאב פיזי שהיה מקפל אותי לחצי והייתי עוצמת עיניים ומנסה לברוח, מנסה לחלום. 

פיסה של אלוהים

אגלה לכם סוד – אני חושבת שבתוך אנשים יש פיסה של אלוהים. אני לא יודעת מי זה אלוהים ומה הוא בדיוק אבל בתוך תוכי יש קריאה בילט-אין למשהו גבוה וטהור. לפעמים היא מנמנמת ולפעמים היא פועמת בתוכי, בוערת כמו אש. לא נותנת לי לישון ולא נותנת לי לחיות בשקט, להיסחף כמו כולם, בזרמי החיים.

שמתי לב עם השנים שהיא כבר לא בוערת בפליאה ובציפייה כמו פעם, אלא לפעמים  מבזיקה בכאב וחוזרת למחבואה בתוך הלב שהתכסה בכל כך הרבה שכבות, מובסת ועצובה. לעיתים אני תוהה – מה היא רוצה, הפלא בתוך הלב שלי? למה בכלל את איתי אם החיים נראים כאלה. אם אין שום סיכוי למשהו גדול או אפילו לאושר בינוני. 

בתוך האנשים יש פיסה שהיא לא מכאן. לא מהבלגן, מהשגרה, הבירוקרטיה, הסידורים האינסופיים. נקודה קטנה של אור שמחזיקה אותנו בחיים. אני חושבת היא רוצה לאהוב ולהיות חופשית. פעם חשבתי שחופש משמעו לעשות כל מה שאני רוצה ושלאהוב זה מחוות גדולות או שכרון חושים. היום אני כבר לא כל כך בטוחה. נהנתנות מצידי רק מגבירה את הדיסוננס הפנימי. ואהבה? הלוואי. בעיקר הורמונים חולפים. 

אני חושבת שהנקודה הקטנה רוצה קשר אמיתי עם אנשים אחרים. היא רוצה חופש מהאגו שבו היא טובעת. ממשחקי הכבוד, השליטה והמאבקים האינסופיים. האלוהים שבי רוצה שאני אהיה אדם!! שאהיה אנושית ולא רק בעל חיים ששורד בג'ונגל. 

האמת היא, שהעולם לא היה יפה יותר בעבר, אלא אני זו שהייתי שונה, טהורה בלב. היום הלב שלי מצולק ועייף אבל לפעמים נדמה לי שדווקא בגלל זה, נקודת האור שבתוכו ממשהו מריר-מתוק הפכה לקרן לייזר ממוקדת וחדה! לפעמים אני מרגישה מה היא אומרת, את קריאתה – "לב טהור ברא לי ה' ורוח נכון חדש בקרבי".

היום אני רוצה להצטרף לתפילתה – תציל אותנו מעצמנו. תאיר את לבבנו ולמד אותנו לאהוב. האלוהים שבי מבקש שאהיה טובה אל אנשים אחרים, אל כל הבריאה ואני מסכימה. זוהי תוכנית יפה אלוהים יקר, בבקשה תעזור לנו לממש אותה בשמחה ובאהבה. אני חושבת, שמה שהיא רוצה, הפיסה שלי,  הוא להתאחד עם הפיסה שבלב של כל אחד ואחת מכם. תצטרפו אליי לבקשה? לחצו כאן – https://www.kab.co.il/lp/%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA%D7%9D-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%AA%D7%9D-%D7%9C%D7%A9

ספר הזוהר

זוהר עליון

את ספר הזוהר תפסתי רוב ימות חיי כספר המיועד לדתיים ולי כחילונית אין קשר אליו. זכור לי שפעם, כמנהג אותם הימים של רוכלים העוברים מדלת לדלת ומציעים את מרכולתם, הייתה שוב דפיקה בדלת ביתי, פתחתי את הדלת ומולי עמדה נערה צעירה בחצאית שכיסתה את רגליה עד אחרי הברך, גרביונים אטומים בצבצו מקו החצאית עד לנעליה השחורות וחולצה ארוכת שרוולים שכסתה את ידיה. שערה היה אסוף בשתי צמות. נראתה כתלמידת אולפנה או אולי הייתה אישה צעירה שהציעה לי לרכוש את ספר הזוהר. בלי לחשוב פעמיים סירבתי, אומנם בנימוס אך סירוב מוחלט. תוך כדי הסירוב עלתה במוחי מחשבה: "בעצם למה הסירוב המוחלט?", מחשבה שסילקתי
מיידית ממוחי. אותה תלמידת אולפנה אישה ניסתה להסביר לי את הסגולה בספר הזוהר, מה הספר יכול בעצם היותו בביתי להביא לכל בני משפחתי, עצרתי אותה והבהרתי לה חד משמעית שחבל על המילים אני לא אקנה את מה שהיא מציעה. אומנם הבהרתי בנימוס אך בנחישות.
לאחר צאתה מביתי נותרתי מהורהרת עליה, על ספר הזוהר ובכלל על הרגשות שנותרתי עמם. לא ידעתי להסביר אפילו לעצמי מדוע מחד התנגדתי כל כך ומאידך הרגשתי איזה פספוס, כאילו משהו הגיע לפתחי ובמקום לחבקו בשתי ידיי אמרתי לו לך מכאן. המחשבה על אותה נערה ועל ספר הזוהר המשיכה ללוות אותי לאורך חיי. כל כך הרבה רוכלים הגיעו לביתי לא אחת ואף אחד לא השאיר בי רושם כאותה נערה שהייתה מאירת פנים וזוהרת כל כך. את כולם שכחתי ובטח שאת מרכולתם ואותה ואת סדרת הספרים שהציעה לרכישה לא שכחתי מעולם. היו פעמים שניסיתי לקרוא בספר הזוהר ותמיד זה היה סתום, אותיות ללא פשר שאפילו לא מתחברות למילה.
כשהגעתי לקבוצת לומדי קבלה והקשבתי לקריאה של קטעים מספר הזוהר בעברית צחה מתוך "זוהר לעם" נשביתי בקסם שהזוהר מהלך על קוראיו. אני עדיין לא מבינה על מדובר אך משהו חזק ולא מובן מרתק אותי בספר המופלא. כיום אני משתדלת בזמן הקריאה להרגיש את הדברים שהזוהר מנסה להעביר ולא לנסות אפילו להבינם. אכן יש סגולה בספר המופלא. אינני יודעת להסביר במילים את המשיכה, את ההשתוקקות להרגיש את מה שבו מוסתר.