תקשורת זה שם המשחק

תקשורת זה הכול למעשה. כל הקשר שלנו כיצורים חיים נעשה על יד תקשורת. זה הדבר הכי בסיסי, הכי מהותי בחיים שלנו. כל חיינו מושתתים סביב תקשורת, אם בהבעות פנים, שפת גוף, חמשת החושים, הכל מהכל.  מהות החיים ממש. 

בעידן המודרני גם המציאו את המושגים כגון תקשורת מקרבת, תקשורת בין אישית, תקשורת המונים, תקשורת חזותית ועוד ועוד…תחום רחב ביותר כל כך עשיר אבל השאלה לאן לקחנו אותו? האם לקחנו אותו למקום שחיינו נעשו מאושרים יותר, טובים יותר? 

המהפכה הגדולה בתקשורת, ללא ספק נעשתה בשנים האחרונות, וזה בעקבות, איך לא, האינטרנט. השפיע על חיי כל פרט ופרט ועל כולנו יחד כחברה. הפך את חיינו למשהו אחר, עולם ומלואו גדוש באינפורמציה שחשופה למעשה לכולם. הכול זמין, חדשות? ניתן לראות בקליק , קניות? ניתן לעשות בקליק, ביקור רופא? ניתן לקבוע בקליק. אפילו העברת כספים מחשבון לחשבון ניתן לעשות בקליק היום! כל החיים בקליק! 

ושוב השאלה, לאן זה לוקח אותנו? כפרט, כחברה, לאן התקשורת הזו לוקחת את האנושות כולה? הלא כל כך קל ונוח להסתגר בחדר ולתקשר, כאילו, עם כל העולם דרך ערוצי החברה השונות והמגוונות. היום אני יכולה להישאר אנונימית, ולטייל ברשת באופן חופשי לגמרי. לטייל בעולם ולהרגיש שאני כביכול קשורה לכולם. אבל זו אשליה כי הרשת בעצם מנתקת אותי מהקשר עם האחרים כי פעם הייתי צריכה להיות בקשר פיזי עם אנשים אחרים כדי להיות בעניינים. היום? לא צריכה להיות בקשר עם אף אחד, רק צריכה מחשב עם מודם וזהו. מן תחושה של תקשורת שנובעת למעשה מחוסר תקשורת. תקשורת מלאכותית. 

כל אחד מאיתנו זקוק לתקשורת בונה, מחנכת, משקפת.  אם תקשורת מעצבת את דעתנו, יוצרת את המציאות שאותה אנו תופסים, משפיעה מאוד על החשיבה וההתנהגות שלנו, על רגשותינו ומעשינו, אז מדוע אנחנו לא שואפים ודורשים להגיע לתקשורת נכונה וטובה בין כל האנשים בעולם? 

בנטייה שלנו לקשר, באופן טבעי לחלוטין,   צריכים להגיע למצב שבו אנחנו כולנו רוצים לטובת הזולת יותר מאשר לטובת עצמי. לחשוב על האחר, לרצות עבור האחר מכל הלב. זה בעצם התקשורת האמיתית, תקשורת בונה שכולם ירגישו טוב, ולא מושפעים מכל השטויות שמאכילים אותנו בהם. 

מהי קריירה משמעותית?

מהי קריירה משמעותית? קריירה  שמכניסה שכר יפה לבעליה? קריירה שנותנת סיפוק לבעליה? קריירה שהקהל הרחב מחשיב לקריירה משמעותית? קריירה  שבעליה משמעותיים לאחרים? קריירה שמזמנת לבעליה להועיל ולהשפיע טוב לאחרים? כל אחד והקריירה שנחשבת בעיניו למשמעותית. ישנן קריירות שנחשבות למשמעותיות. למשל רופא היה תמיד המקצוע הנחשק של האמא היהודייה לילדיה, גם עריכת דין היה משאת נפשה של האמא היהודייה בעבור ילדיה והיו עוד מקצועות אשר פרנסו היטב את בעליהם או הביאו להם כבוד והיו משאת נפשן של אמהות באשר הן. 

בימינו מקצועות רבים כבר השתנו. מקצועות מסורתיים פינו את מקומם למכונות ומקצועות שבעבר נחשבו מכובדים איבדו מזוהרם או יכולתם לפרנס בכבוד את אלו העוסקים בהם. במהלך השנים מקצועות אשר תרמו לסביבתם האנושית ולסביבתם האקולוגית הלכו ונשחקו, מקצועות כגון הוראה, חקלאות, טיפול ומקצועות אחרים, חדשים, תפסו את מקומם בחברה. ערן שיוביץ פעם הסביר לי שאם ההכנסה מנותקת מהזמן אז ניתן לבחור איזו קריירה שרוצים.

בנוסף, מאז החלה מגפת הקורונה, אנו רואים עוד ועוד מקצועות אשר הופכים ללא רלוונטיים או מאבדים מערכם, אם באופן זמני או אולי, זאת אנו טרם יודעים, יאבדו מן העולם לצמיתות. עולם המקצועות הפך את פניו בשנה האחרונה. לדוגמא טייסים שנחשבו כבעלי מקצוע נחשק אשר הבטחון התעסוקתי שבו גבוה והמשכורות בהתאם, איבדו מיוקרתם, איש לא יכול היה לדמיין שמטוסים כמעט ולא יטוסו בשמיים, אך כך קרה.

אנו רואים דווקא חזרה אחורנית והמקצועות שנשארו רלוונטיים הינם המקצועות הבסיסיים אשר עוסקים בקיום חיי האדם על פני האדמה. זבנים למיניהם, בעלי חנויות מזון, שליחים, מקצועות שנחשבו לפני מגפת הקורונה למקצועות אשר לא דרשו כישורים מיוחדים, הפכו פתאום למקצועות מבוקשים שמפרנסים את בעליהם בכבוד בעת הזו שבה כל כך הרבה מובטלים ומקצועות רבים עברו מן העולם. יתרה מזאת, העיסוק במקצועות אלו הפך להיות משמעותי ונחשב כבכל שאר המקצועות והאדם המודרני נאלץ למצוא את דרכו בחזרה לקיום פשוט יותר, טבעי יותר, נכון יותר, לסובבים אותו ולכדור הארץ שבו הוא גר ובמשאביו הוא משתמש. אני יכולה לספר שאני למשל, עבדתי במקצוע שנחשב למקצוע "נחות", הוא לא נחשב לקריירה משמעותית. כל הפרמטרים הבוחנים יוקרה של מקצוע נמוכים בו, קריירה נשית, הכנסה שניה, שכר נמוך, הערכת הציבור למקצוע נמוכה, אך זו הייתה משאת נפשי מילדותי, זו הייתה קריירה מאוד משמעותית בעבורי. הייתי מורה בבית ספר יסודי שנחשב עוד לפחות בהיררכיה של המורים אך למרות כל האמור זו היתה בעבורי הקריירה הכי משמעותית שיכולתי לבקש לעצמי, זה היתה שליחות, זו הייתה מסירות אין קץ, נגיעה משמעותית בלבבות רכים,  הייתה הקשבה אין סופית לנפשות המתעצבות, זה היה להרגיש כל לב ולב, להתאמץ בעבור כל אחד מילדי הכיתה, זה היה חיבוק הדדי ואהבה אין סופית. להיות במקום הנכון בשביל הילד הנכון, לא לוותר עליו, להילחם בשבילו מול כל הגורמים, להאמין בו ולתת לו את הכנפיים שבאמצעותן יפרח למרומים. אם זו לא קריירה משמעותית אז מהי קריירה משמעותית?

פרויקטים של תמ"א 38 תל אביב

רבים לא יודעים, אך מי שאמון על נושא התמ"א 38 בתל אביב ולמעשה משמש כמנהלת ההתחדשות העירונית בעיר היא חברת הבת של עיריית ת"א יפו בשם עזרה וביצרון. עזרה וביצרון הוקמה בשנת 1937 כהתאגדות שהייתה אמורה לפתור את מצוקת הדיור של פליטי מאורעות תרצ"ו, המרד הערבי הגדול שהחל בשנת 1936 שבמהלכו נהרגו למעלה מ400 יהודים. החברה הקימה את שכונת יד אליהו, כרם התימנים ולאחרונה קידמה פרויקטים גדולים מאוד כגון שיפוץ בניינים העירייה, הריסת אוסישקין והסנרמה ועוד. פרט לפרויקטים של התחדשות עירונית החברה אחראית גם על שימור מבנים, שיפוץ חזיתות של בתים משותפים ושיפוץ והקמת מוסדות ציבור וחינוך בתל אביב.

בתחום ההתחדשות העירונית החברה מספקת שירותי מידע וליווי לתושבי העיר. בהיבט זה ניתן לראות בתל אביב אולי את העיר המתקדמת ביותר בסיוע לתושבים החל משלב התכנון, דרך עזרה בכל ההיבט המשפטי והכשרת הדיירים על ידי מתן קורסים והכשרות ללא עלות. בין הקורסים שהחברה מספקת והחל מתקופת הקורונה באופן מקוון ניתן למצוא את הקורס המקוון לנציגויות בהתחדשות העירונית שבגרסתו הפיזית כולל 3 מפגשים וקורס התחדשות עירונית כללי המיועד לספק מידע בסיסי בנושא לכל דייר המעוניין בכך.

החברה גם החלה בשיתוף פעולה של עם עורכי דין המתמחים בפינוי ובינוי וכן בתמ"א 38 במטרה לספק ייעוץ משפטי חינם לכל תושבי תל אביב. בין השאלות הפופולריות שמקבלות מענה בשירותי ייעוץ אלה ניתן ללמוד על הרוב הדרוש לפרויקט תמ"א 38? מה זו התחדשות עירונית? טיפול בדיירים סרבנים? התמודדות עם עלויות האחזקה הגבוהות בבניין החדש? כיצד מתמודדים עם דיירים קשישים בתהליך? על מי נופל המימון של הגורמים השונים בתהליך? ועוד.

 תמ"א 38 ספציפית היא תוכנית התחדשות עירונית המיועדת לחזק בניינים בפני רעידות אדמה. בין אם בגרסתה המקורית או בתיקון 2 המאפשר הריסה ובנייה מחדש של הבניין. לפרויקט תמריצים שונים מאלו של פרויקטי פינוי בינוי שבדרך כלל כוללים מתחם שלם להריסה ולכן גם לוקחים זמן ארוך יותר ומושכים חברות קבלניות גדולות יותר. חלק מהתמריצים כוללים גם הם כמו בפינוי בינוי – תוספות יחידות דיור חדשות ו/או הרחבת הקיימות וכן תוספת מעלית. תפקידה של הרשות העירונית ובמקרה של תל אביב של חברת עזרה ובצרון הוא לספק את הייעוץ והליווי החל משלב תחילת ההתאגדות של הדיירים ועד לכשנתיים לאחר סיום העבודות והשלמת הפרויקט.

ניהול פיננסי מושכל ביציאה ממשבר הקורונה

לא מעט חברות, בתי עסק ומשקי בית נפגעו עקב מגפת הקורונה והסגרים שבאו איתה. תקופה זו הביאה גם לא מעט חברות ומשקי בית לפיגורים בתשלומים, עם ירידה באחוז ההכנסה של העסק או עקב יציאה לחלת אשר פגעה בעמידות הכלכלית. אך כיום אנו יכולים להסתכל בעדינות על המספרים והנתונים ועם מתן התו הירוק, לא מעט עסקים חוזרים חיים, הופעות ואפילו משחקי כדורגל. אבל מה אפשר לעשות עם אלו שהתקשו בתקופה הזו? בשביל כך צריך לחשוב על ניהול פיננסי מושכל ביציאה ממשבר הקורונה, ואת כל זה ננסה לתמצת לכם במאמר הבא על בסיס מה שאנו מכירים מאתר https://www.captaincredit.co.il

בית עסק או חברה-יציאה מסודרת דורשת סדר

לא מעט לחצים פועלים על חברות ובתי עסקים, וחלק מהתחייבויות שלהם אינם כוללות את עלות המוצר או אפילו שיווק. התחייבויות אלו כמו משכורות לעובדים, ארנונה, שכירות, בנקים, ספקים וביטוח לאומי אינם נעלמו עם פרוץ הקורונה ואצל לא מעט בתי עסק וחברות נוצרו פערים בין ההכנסה שהייתה קבועה לבין ההוצאות הקבועות. לכן בשביל שתוכלו לצמצם או לפחות לדעת היכן לשים את הדגש חשוב לבצע כמה צעדים העלולים להיות קריטיים בשלב זה.

שלב 1
מיפוי של כל התחייבויות של העסק, החל מ צ'קים שחולקו, ספקים, שכירות ועוד. מיפוי זה יכול לעזור לכם לתעדף את תזרים הכסף.

שלב 2
מיפוי הכנסה
לוודא מי חייב לעסק שלכם כסף, כך תוכלו לאסוף כספים "אבודים" שיכולים להיות מועילים במיוחד בזמן כזה.

שלב 3
הכנת תקציב יומי/שבועי לעסק על מנת לבצע מעקב צמוד וכמובן בקרה בנוגע להוצאות והכנסות.

משקי בית
רמת הצמצום בבית יכולה להתבטא כמעט בכל הדבר, אפשר לצמצם את איכות הקפה או סוג הסוכר ואפשר גם לקנות מוצרי טכנולוגיה יד שניה. אך יחד עם צעדים אלו חשוב ורצוי לעשות מיפוי של הכנסות אל מול ההוצאות, אלו יוכלו לעזור לכם לקבל תמונת מצב עדכנית וברורה בנוגע להתחייבויות של משק הבית. מלבד מיפוי מהסוג הזה חשוב גם להישאר מעודכנים על ידי האפליקציות הרלוונטיות, כמו אפליקצית הבנק למשל. מעקב צמוד שכזה יוכל לעזור לכם בבניית התקציב ולבדוק את ההוצאות וההכנסות שלכם במרחק של עד שישה חודשים

ערבות הדדית מעל לכל

כמה האנשים שונים זה מזה בארץ הזאת. כל אחד הוא גלקסיה ייחודית בפני עצמו. יותר מכך, כל אדם בישראל בטוח שהוא יודע הכל ואם זה היה תלוי בו, הכל היה מסתדר ונכון. עם של ראשי ממשלה, זה מה שאנחנו. או אולי אוסף של ראשי ממשלה  בלי עם. איך אפשר לחיות ככה? 

בטבע, כמה שאורגניזם יותר מתקדם כך הוא יותר מורכב ומלא ניגודים. כלומר, הטבע בנוי מניגודים. הוא מתפתח ומתקדם דרכם. במערכת הטבע קיים כוח אשר מחבר בין כל הניגודים לשלם אחד מאוזן והרמוני ואילו ברמה האנושית נראה שהוא לא פעיל. מיום ליום אנחנו מתפתחים, האגו שבנו גדל וצומח ורוצה עוד. עוד הנאה, עוד סיפוק, שלכשעצמם זה לא דבר רע אלא אם כן ההנאה הזו באה על חשבון האחר. כאן מתחילה הבעיה. 

בטבע קיים חוק עליון אחד – חוק הערבות- כל הרמות קשורות ומשרתות אחת את השניה. כאשר התנהלנו בערבות אחד כלפי השני בעבר תמיד ראינו תוצאות יפות למאמצינו. כמו ניסים אבל למעשה זה מאוד פשוט. 

כשאנחנו משתמשים בייחודיות שלנו, מעל לאגו, מעל לשוני, ביחד למען מטרה משותפת חיובית  – טובת הכלל, אנחנו פועלים לפי חוקי הטבע ולכן זוכים לסיוע ורואים ברכה והצלחה. 

לצערנו, בימי שגרה ואפילו בימי קורונה אנחנו מתנהגים הפוך. את ההנאה שלנו אנחנו לוקחים על חשבון אחרים. עושים מה שבא לנו ונוח לנו. יותר מכך, כל השוני בינינו הפך למוקד שינאה ומאבקים ולכן אנחנו רואים תוצאות הפוכות בכל התחומים עד לסכנת התמוטטות כל מערכות החיים שלנו.

עם ישראל הוא העם המפותח ביותר באנושות. כולנו צאצאים של אומות העולם שהתחברו ביחד בימי אברהם על מנת להגיע לחיים על פי חוק הטבע – חוק הערבות – ואהבת לרעך כמוך. בשבילנו  זוהי סיסמת בחירות ופתגם לילדים אבל זוהי הנוסחה שלפיה אנחנו צריכים לחיות. למעשה, זוהי הדרך היחידה שעם ישראל יכול לחיות יחד בשלום. כאשר עם ישראל מתעלה מעל לכל השוני והקיטוב ובכל זאת מתחבר, כוח החיבור החיובי שבטבע מסייע לנו להתהוות לעם סגולה. עם שהוא משפחה. הקורונה וכל הבעיות הם רק דחיפה מהטבע להכריח אותנו להתחיל להתחבר בחזרה. להציל את עצמנו ואת כל העולם אחרינו, בערבות ואהבה. 

אנחנו משתנים

אנחנו משתנים. לא בדיוק ברור לאיזה כיוון אבל כמו איזה מכבש חצי טון עובר עלינו ועל האנשים שסביבנו. אומרים כשאדם מוקף  בגירויים ושינויים בלתי פוסקים נוצרת עליו מעמסה עצבית ורגשית שגורמת למוח להפעיל מגוון מנגנוני הגנה: הומור וגיחוך, סטרס ועצבים, מכורי אדרנלין, עזרה וטיפול באחרים, כאלה שפשוט מתנתקים והופכים לאדישים. רובינו צפים ממצב למצב, לעתים במודע, לעיתים בחוסר אונים. בואו ננסה להבין מה קורה. עצם זה שאנו מתעמתים עם המצב, משנה אותנו מ"קורבנות" לבני אדם תבוניים ולא רק טובעים תחת הגלים חסרי אונים.

"לא רק טובעים תחת הגלים חסרי אונים"

בואו ננסה להביט במצב האנושות באופן כללי, זה לא סוף העולם סביבנו אלא זוהי סופה של תקופה. הגענו למקום התפתחותי מאד לא פשוט, גם לפני הקורונה. החיים המודרניים היו אמורים להביא אותנו לפסגת החלומות. והאמת היא, שאמנם יש התקדמויות מרשימות טכנולוגיות, רפואיות, כלכליות וכו' , אבל האם הם הביאו אותנו לחיים טובים? האם חיינו יציבים, בטוחים, בריאים ומאושרים?

חד משמעית התשובה היא – לא. בחיים המודרניים  קל לנו לברוח מלחשוב על השאלות האלה לעומק, בכנות וברצינות. יש לנו רשתות חברתיות, שופינג, ריאליטי ועבודה נונסטופ, להסיח את דעתנו מהעובדה הבלתי ניתנת לערעור שעמוק בלב –  ריק. ברגע שייקחו מאיתנו את כל דרכי המילוט, ויעמידו אותנו מול עצמנו וחיינו אנחנו נאבד את זה לגמרי, לא נוכל לסבול דקה אפילו להיות לבד עם הריק שבתוכנו. זה בדיוק מה שקורה כעת. הגיעה הקורונה וסגרה אותנו עם עצמנו. יותר גרוע סגרה אותנו עם אנשים אחרים. דווקא עם האנשים הכי יקרים ואהובים, הכי קשה להסתדר ברמה הכי בסיסית. לשמור על ריחוק פיזי? קלי קלות. מה שקשה לנו זה להתקרב באמת, ואין לאן לברוח מההרגשה הזו. מצד אחד הלב כואב מרוב צמא לחיוניות והרגשה טובה, ומצד שני כל אחד מאיתנו כלוא בתוך בועה. 

הטבע חכם וטוב. חוסר האיזון של קיומנו גרם לטבע להגיב בהתאם. המשברים שמסביבנו – אסונות הטבע, שינויי מזג האוויר, הקורונה וכל נגזרותיה, התמוטטות מערכות החיים שבנינו, הם קריאת השכמה חד משמעית מהטבע, וגם הפתח לשינוי. לא נולדנו כדי להרוס את כדוה"א או לחיות באומללות ובסבל. המצבים שעוברים כעת על האנושות יגרמו לכולנו להבין מהו מקור ושורש כל הבעיות. אין לנו מה לתקן או לסדר בעולם חוץ מעצמנו! הפתרון לכל הצרות – כולל הקורונה – יחייב פתרון ברמה האנושית, והטבע לא יניח לנו. לאט לאט אנחנו נניח למוסכמות ישנות, נבין שצריך לחיות אחרת, שאין שום דבר יותר חשוב מאשר ללמוד להסתדר ולאהוב. למעשה זו משמעות החיים והמענה לכל חלומותינו הכי עמוקים ויפים. 

כדור הארץ לאן?

משבר הקורונה, שמטלטל את העולם בימים אלו, הוא רק היבט אחד חלקי וקטן ביותר מתוך משבר גלובלי אדיר מימדים המתקרב אלינו במהירות הטומן בחובו סכנה קיומית לאנושות, כבר בשנים הקרובות. זהו כמובן משבר האקלים. 

לתרבות הצריכה המופרזת, של המין האנושי ושל העולם המערבי בפרט, יש השלכות הרסניות על האיזון האקולוגי העדין של כדור הארץ. צופים שבשנים הקרובות ההתחממות הגלובלית תגרום לעליית הטמפרטורה בכדור הארץ, שתוביל לשרשרת של תוצאות העולות בהרבה מעל תרחישי האימה בסרטי מדע בדיוני. תהליך ההתחממות שכבר החל, מביא להמסה הולכת וגוברת של הקרחונים בקטבים. כתוצאה מכך מפלס האוקיינוסים עולה בהדרגה ועם הזמן יוביל להצפה של ישובים שלמים. חלק ניכר ממיני הצמחים ובעלי החיים לא שורדים את השינויים האקלימיים ובכללם גידולים חקלאיים. הנזקים לחקלאות מביאים לפגיעה הולכת וגדלה באפשרויות גידול המזון. מזג האוויר שיצא מאיזון כבר גרם לסופות, שיטפונות, צונאמי, וכל זה רק על קצה המזלג. 

"בעלי החיים לא שורדים את השינויים האקלימיים"

למרות חומרתו ודחיפותו של משבר האקלים, מרבית האנושות בוחרת בינתיים לטמון את הראש בחול ולהתעלם. בין השאר מכיוון שההשלכות שלו פחות מורגשות לנו בטווח המידי והקשר הישיר לאסונות אקולוגיים שפוקדים את העולם אינו מוחשי לנו. למרות זאת, הזנחת הבעיה זהו יחס בלתי אחראי בעליל. לפי התחזיות של בכירי המדענים, אם לא נעשה שינויים דרסטיים בהתנהלותה של האנושות, החיים שלנו על פני כדור הארץ לא ישרדו את המאה הבאה. 

זה לא משהו הגיוני להתעלם ממנו. אם היינו פועלים בצורה הגיונית, היינו עוזבים מיד הכול, אבל ה כ ל!!! ונרתמים כולנו כאחד להצלת הבית שלנו ושל ילדינו. ומה אנחנו עושים? עולם כמנהגו נוהג. מרבית מנהיגי עולם מתעלמים וממשיכים במשחק הכיסאות בין לבין כיבוי שריפות, בלי ראיה קדימה והערכות לעתיד הבא עלינו ממש בקרוב. הקולות המעטים שכן נשמעים, והניסיונות שנעשים, בטלים בשישים ביחס לחומרת המצב.

איך מסבירים את זה? פשוט מאוד, זהו טבע האדם. מטבענו אנו שקועים ברדיפה אחרי צבירת הון, כבוד והנאות רגעיות מכל הסוגים, עד שלא קורה משהו שמאלץ אותנו לעצור את מרוץ העכברים האינסופי ולהתעורר. גם מנהיגינו, שבחרנו שיובילו אותנו לעתיד טוב עבורנו, אינם מחוסנים בפני תעתועי האגו האנושי. 

אז מה עושים? מתעוררים! יחד. משבר הקורונה בא לנענע אותנו ולהוציא אותנו מאזור הנוחות. זוהי קריאת אזהרה עבורנו, בואו נעלה על סירת ההצלה.

סוגים של טפטים מעוצבים

עולם העיצוב הולך ומשתנה כמעט משנה לשנה, בנוסף אל סוגי הצבעים השונים שמצטרפים אל מאגר הצבעים לבית, מצטרפים גם סוגים רבים של טפטים ולאלו מכם שעולה להם הטפטים הישנים של שנות ה80 וה70. אז לא להתבלבל כי שוק הטפטים כיום נחשב לאחד המגוונים והרחבים ביותר בעולם העיצוב.

טפט מראה

אחד הטפטים שנחשבים ל"חדשים" למרות שאליו הצטרפו אינספור סוגים, מקבל עם הזמן את הכבוד המגיע אלו בכל הנוגע לעיצוב. בעזרת טפט מראה תוכלו לחסוך את המקום עבור מראה, למשל בחדר הילדים שברוב הפעמים קטן יותר משאר הבית ולא תמיד יש מקום למראה.

אך יחד עם זאת טפט מראה יכול גם לעזור לכוריאוגרפים או מאמני כושר, כאשר טפט מראה יכול לעזור להם להוזיל את העלויות בקיר של מראה שלרוב משמש בעלי מקצועות אלו.

טפט מעוצב לחדרי ילדים

למרות שטפט מראה יכול לעזור עם שמירה על שטח פנוי בחלל, חדרי ילדים יכולים להיות כאב ראש בעצמם אם מנסים לעצב אותם. כמובן שישנו את הרצון של הילד או הילדה אבל רצון זה משתנה כמעט מרבעון לרבעון, מה שמביא אותנו לפתרון יחסית פשוט והוא טפט מדבקה לחדר הילדים. תוכלו למצוא משהו שגם הבן או הבת רוצים בחדר שלהם במידה ובעוד כמה חודשים יחליטו שלא רוצים בו עוד, תוכלו להוריד את הטפט בקלות ואפילו להחליף באחד חדש.

טפט מדבקה

בשנים האחרונות אל שוק הטפטים הצטרפו גם סוגים שונים של מדבקות, החל מעיצובים אישיים עם שמות או תמונות ועד לציורים ותמונות רקע מרהיבות. סוגים אלו של טפטים יכולים להפוך את הסלון שלכם למקום מרגיש בעזרת טפט של נוף מטורף או שתוכלו להוסיף טפט קטן בדמות של ציפור קטנה. כל אלו כיום זמינים עבורכם בשוק הטפטים, כל מה שתצטרכו לרוב הוא להחליט מה הוא העיצוב שתרצו ופשוט להזמין.

סיכום

טפטים אינם מה שאנחנו רגילים וכיום הופכים לכלי משמעותי בעיצוב הבית והחלל, לכן חשוב לדעת כי ישנם אינספור סוגים של טפטים ומדבקות אשר יכולות להפוך את הבית שלנו למקום הרבה יותר נעים ומזמין.

שנת 2020 מקניות ועד רוחניות

זה ברור שאין אנו יכולים לפטור את עצמנו מהספקות של החיים או מהרגשה לעיתים של דיכאון או אובדן תקווה. מסכמת ככה את 2020. חשבתי שהקורונה תמחק ממני את היצר ההרסני של קניות אבל אז גיליתי את נפלאות ההזמנה האינטרנטית. מה מביא מחשבות כאלה ללב האדם?  מנסה להביא את עצמי דרך ענני הקורונה לניווט מסלול מחדש, בינתיים עוד לא, אבל לפחות יודעת מהו הכיוון, זה כבר משהו. אין עבודה בינתיים, ועכשיו, לכשהתפרצה מוטציה של הקורונה, העבודה מתרחקת עוד ועוד, אבל משום מה זה מתפרש כהקלה אצלי. לא מעוניינת בכלל לחזור ללמד. עבר לי הרצון שהיה שם פעם, בימים של טרום חודש מרץ. האם זו עבירה לחשוב ככה? להסיח דעתי מרצון לפרנס בכבוד? למה בכלל נדרשת מאיתנו יגיעה כזו אל עבר קריירה, לא ברור לי. מרגישה שאנחנו חיים בעולם של נדמה לי, ושמעבר למסך הערפל קיים עולם עם מטרות נכונות יותר.

פתאום עולה בי דמות איוב, בלי קשר לכלום. מספר לנו שנבראו צדיקים עם תשובות נכונות ונבראו רשעים עם כוונות שגויות. הוא לא חשב על זה שנבראו גם כאלו שנמצאים סתם באמצע, בלי רשע ובלי יותר מדי טוב. מי בכלל מחזיק בידיו את התשובות לכיוון נכון בחיים, האם יש בכלל כיוון כזה? לא ברור לי. בינתיים הימים חולפים להם עם עדכוני חדשות לבקרים על חיסונים ומוטציות של קורונה. 

מבקשים ממני לסכם את שנת 2020 וזה מה שיוצא כאן, גוף יבש שנכשל מלשאוב ממהות החיים. אולי עדיף להציץ קדימה, אל עבר השנה הבאה ולהחליט שאת כל מה שלא השגתי בשנה החולפת, אשיג בזו הבאה עלינו לטובה. התחלתי להקשיב לעומק לשיעורי קבלה המתקיימים בלילות, כי להפתעתי הם זמינים לכל דורש, שוב על האינטרנט. ברוך בורא האינטרנט. מסתבר שהוא משמש לכל צרכי האדם, מקניות ועד רוחניות. האמת היא שהתחלתי לשמוע את השיעורים הללו כבר לפני חמש עשרה שנה, אבל ברקע הייתה העבודה, הילדים. פתאום הגיעה הקורונה ונשארנו הקבלה ואני לבד בחדר ולא יכולתי להסיט את המבט ולרוץ אל עבר הדבר הבא. הכל אמת, עובר לי הרהור בלב, רק איך הופכים את זה לדרך חיים?

מה זאת בעצם חרדה?

חרדה עלולה להיות מלווה במחשבות מטרידות

חרדה היא הפרעה נפשית שכתוצאה ממנה סובל האדם מכמה קשיים, המתבטאים בתסמינים גופניים, פסיכולוגיים, קוגניטיביים ואחרים ותחושת פחד חזקה ומשתקת. אנשים החשים חרדה כללית מניחים הנחות המובילות אותם לפרש טווח רחב של מצבים כמאיימים. הסימפטומים מגבילים את מהלך חייו התקין של האדם ופוגעים בו ועלולים להיות מלווים במחשבות מטרידות ובמעשים מוגזמים ולרוב יוצרת מודעות מוגברת לסכנה גופנית או פסיכולוגית. 

החרדה ממקדת את תשומת לבם בהיבטים של העולם אותם הם תופסים כמסוכנים. למרות שמטרתה המקורית של החרדה היא לשרת צרכים הישרדותיים, העניינים משתבשים כשמנגנון ההתרעה מודיע על סכנת שווא, כאשר מבחינה אובייקטיבית הסכנה אינה קיימת או שהיא קיימת במידה מועטה. התקף חרדה הוא אירוע פתאומי של פחד קיצוני, בהלה ואימה, הכרוך בחוויה רגשית אינטנסיבית. הוא מהווה את הגרעין החוויתי של כל חרדה, ויש לו איכות מבהילה.

פסיכולוגים ופסיכיאטרים סבורים כי אירוע פנימי או חיצוני מפעיל במלוא העוצמה את מערכת החירום הגופנית, מכניזם תגובתי אוטונומי שהתפתח לאורך מיליוני שנות אבולוציה. תגובות חירום אלה הן מולדות ומשרתות כל אחד ואחת מאיתנו כדי לסייע בעת סכנה. מצב מתמשך כמו משבר הקורונה יכול בהחלט ליצור התקפי חרדה, או לפחות לתדלק ולהצית אותם אצל אלו המתמודדים עם הפרעת פאניקה. הם גם טוענים שמחירי המשבר יתבטאו בעליה תלולה גם בהפרעות דחק פוסט-טראומטיות (PTSD), אולם עוד חזון למועד.

התקף חרדה והציפייה לקראת התקף נוסף מולידים תחושת חוסר אונים קשה. מרבית האנשים יסתגלו למצב, יפתחו חוסן נפשי ויחזיקו מעמד היטב, גם נוכח סימפטומים פסיכולוגיים מתונים שעשויים לצוץ לפני השטח, אבל יש רבים שיזדקקו לתמיכה פסיכותרפית מקצועית, הן בתקופת המגפה והן בתקופת היציאה.

תסמיני החירום של התקף חרדה כוללים תגובות גופניות אקוטיות למצב לחימה או בריחה, למשל: דופק מואץ, רעידות, לחץ בחזה, יובש בפה, הזעה, קוצר נשימה וקושי לנשום עמוק (מופיע לעיתים יותר בשכיבה על הגב), פעילות עיכול מהירה, לעיתים גם שלשולים, חולשה בשרירים, בידיים, ברגליים ובכל הגוף במקרים מסוימים, התעלפות פתאומית.

למרות שהתקפי חרדה לא גורמים בדרך כלל לנזק רפואי, הם מאוד מבהילים. לעתים קרובות ההרגשה של ההתקף כל כך מחרידה שקשה לעמוד על ההבדלים בין התקף חרדה להתקף לב. מסיבה זו מגיעים המתמודדים עם התקפי חרדה לחדרי מיון, שם הם עוברים בדיקה רפואית יסודית. אם הכול נמצא תקין גופנית, הם מופנים לקבלת טיפול קוגניטיבי התנהגותי, CBT, הכלי הפסיכותרפי היעיל ביותר להפרעה.