כמה יפה הוא העולם. אכן. לא צריך להיות פוליאנה כדי לראות את יפה הטבע. הטבע הטבעי והטבע האנושי.
פשוט נפלא. לאלוהים יש טעם טוב. הוא יודע בקשר להרמוניה, בקשר לקומפוזיציה, איך הפכים משלימים זה את זה.פשוט מושלם. אז מה הבעייה? אנחנו לא תמיד רואים את זה. אבל יש תקווה. אנחנו יכולים ללמוד איך לראות את יפי העולם. לא רק את היופי הטבעי אלא גם את יפי האדם על כל השגיונות שלו. יופי האדם זה לא רק כשהוא מחייך למצלמה, זה גם כשכואב לו, כשהוא לא יכול יותר, כשהוא מעדיף למות ולא להמשיך לחיות ככה. אני לא יודעת אם אתם מבינים, אבל יש בזה הרבה עוצמה, הרבה השראה, הרבה יופי. כל דבר יפה, תלוי בעיניים שרואות את זה נכון? נכון. אז אנחנו צריכים לתרגל ולהתרגל לראות יופי בכל דבר, בכל אדם, בכל התנהגות, ואז נוכל לחייך מן ההשכמה ועד עצימת העיניים ובוא המנוחה. נעים נכון? אז למה לא?
הרגלים. זה תמיד ההרגלים שצריך לשנות כדי להנות יותר מהחיים. אם במקום לראות את הזוועה נראה את הכמיהה, אם במקום הכאב נראה את התרופה, אם במקום האיום נראה את הברכה, הכל יהיה לטובה. הכל פשוט נפלא. אתם מבינים אותי? זה תרגיל מוחי. לעבוד עם המוח במקום לעבוד עם הקישקע. באנו לכאן כדי לעבוד ולעבד את גן העדן שאלוהים נתן לנו. כל צמח צריך עבודה אחרת, זה הרבה מיים, זה פחות מיים, זה יותר שמש, זה פחות שמש,כל אחד מה שהוא צריך. ואם ניתן להם מה שהם צריכים, תראו כמה נפלא העולם. ולא רק זה, כשניתן להם מה שהם צריכים, גם אנחנו נקבל מה שאנחנו צריכים, כי אלוהים דואג לנו. אנחנו הצינור בין הבורא לשאר הנבראים.
אז לא צריך לעבוד קשה, צריך לעבוד בשכל. כמו שמלמדים בני ברוך: לא להזיז הרים, אלא להזיז כיוון. הסתכלות. ותמיד לחייך, תמיד לראות איזה יופי יש בעולם, וכשלא יוצא לנו ככה, לנוח, לקחת נשימה, לקרוא לחבר לעזרה, להתפלל לה׳ והכל יהיה לטובה.