המועצה הארצית לתכנון ובנייה בראשות מנכ"ל משרד הפנים אישרה לראשונה תקנות שיאפשרו להסב בנייני מסחר ומשרדים אשר נבנו לפני 2009 למלונות או למעונות סטודנטים. נדרשת עדיין הסכמה של שר הפנים, אריה דרעי, אך אם אכן יאושר המהלך מדובר בלא פחות מפריצת דרך משמעותית אשר תסלול את הדרך להסבת משרדים לדירות לשכירות לטווח קצר או ארוך. המכשול העיקרי בנושא עד כה היה נושא בטיחות האש והתקנות שדורשים מכבי האש, אך נראה שהדרך לעקוף אותו נעוצה בהתקנה של אמצעי התראה ומיגון אש אחרים. ישנן מספר שאלות שעולות בהקשר זה – הראשונה היא שהבקשה קודמה לבקשת משרד התיירות מתוך הבנה כי מהלך זה יסייע לענף המלונאות. השאלה הראשונה היא כיצד תוספת של חדרי מלון בתקופה שבה ממילא ישנה ירידה בדרישה לחדרי מלון תסייע לענף? השאלה השנייה היא מה לגבי ייעוד הקרקע – האם מדובר על שינוי גם בייעוד התב"א משטחי מסחר או משרדים לתיירות ומגורים? ראינו כי במהלך דומה שהחל בשנת 2015 החל תהליך הסבה איטי שהאיץ עם הזמן והגדיל את כמות החדרים. כרגע לא התקבלה הבקשה להסב אותן לדירות מגורים קטנות כדוגמת פרויקטים שנעשו במנהטן ובלונדון. חשוב להבין כי ברגע שאזור מסחרי מוסב למגורים מדובר בפגיעה קשה להכנסות העירייה מארנונה. אך אם המשרדים ממילא ריקים ואינם מייצרים תשואה לעירייה ייתכן ומהלך כזה ישתלם לה כלכלית. אך השאלה שעולה כאן היא מה יקרה אם המשבר בתיירות ימשיך ומולו יתגבר משבר הדיור – מה ימנע מאזרחים ישראלים להיכנס ליחידות אלו בשכירות שתוצג כתשלום עבור תיירות פנים? הקורונה ממילא מביאה שינוי מגמה בתיירות לתיירות מקומית יותר וגמישה יותר לשינויים וייתכן ואותם סטודנטים או צעירים שלא ירצו לחזור אל בית ההורים אך כן יאלצו לפנות דירות שותפים יבחרו באפשרויות אלו. אנו רואים כבר כיום דירות אירבנב שנפלטות חזרה אל שוק הדירות להשכרה בין אם לטווח ארוך או לטווח קצר. מה שכן בצורה כזו תתאפשר הן למדינה והן לרשות המקומית גבייה של מיסים על פעילות זו יותר מאשר במקרים של דירות בודדות להשכרה.
לקריאה נוספת:
https://www.gov.il/he/departments/topics/national_council
https://yav.co.il/
https://www.gov.il/he/departments/policies/reg_82018